Where are you now?

“?!אה הוא זה ששר את השיר המדהים הזה”

.זה מה שאמרתי לעצמי לפחות 10 פעמים כשהקשבתי לדיסקוגרפיה של אסף אמדורסקי לפני שבועיים

אחרי 12 שנה בארץ אני מרגישה מאוד ישראלית בדברים מסוימים (מתה על חומוס, עוגת שמרים ואסי כהן), אבל ברור לי שאני בחיים לא אשלוט במוזיקה ישראלית כמו ילידת ארץ, ויותר מזה, אף פעם לא אאהב אותה כמו ישראלית “אמיתית”. תסלחו לי אם אני עושה חילול קודש, אבל אריק איינשטיין לא נוגע בי. זה קשור לזה שלא גדלתי עליו ולא פיתחתי מערכת יחסים עם השירים שלו מתחילת החיים שלי. בתור מי שעלתה ארצה הייתי רוצה להרגיש שאפשר להשלים כל פער אם רק בא לי, אבל זה לא נכון. מ

לעומת זאת יש אמנים ישראלים שהאוזן שלי מתחברת אליהם בלי מאמץ, בזכות הסאונד, הקול, המילים או הכל ביחד. אסף אמדורסקי הוא אחד מהם, גם אם לקח לי 12 שנה כדי לקשר בין היוצר המוכשר לבין השירים שאהבתי להיתקל בהם ברדיו אז, בחדר האינטימי שלי. מ

השיר “איפה את היום” מדבר על בני זוג לשעבר שנתקלים אחד בשנייה אחרי הרבה זמן. בהיתקלות עם אקס(ית), אנחנו גם מפנים לעצמנו שאלה נוספת: “איפה אני היום”. האם התקדמתי מאז סיום הקשר? האם אני תקוע(ה) באותו מקום? רוב הזמן אנחנו שואלים את עצמנו אם הבן אדם ממול רואה איפה אנחנו היום, אבל החופש האמיתי הוא כשכבר לא מרגישים צורך לדעת את זה. והאמת היא שזה קשה (במיוחד לנו הנשים), לא סתם סמנטה מסקס והעיר הגדולה אמרה: מ
“There’s always a contest with an ex, it’s called who will die miserable”

ורק שתדעו שאני לא מרגישה צורך לדעת מה אתם חושבים על הרפרנס הזה :-) י

לא בטוח שיש משמעות לרשום בחלק העברי של הפוסט את חמשת הקלאסיקות של אסף שבעיניי חייבים להכיר, אבל כדי שלא יהיה קיפוח מול הצרפתים: אהבה חדשה, איציק, חלום כהה, 15 דקות, רכבת לצפון

שיהיה לאסף מזל טוב לכבוד יום ההולדת שהוא חגג ביום רביעי השבוע. מ

“Ah alors c’est lui qui chante cette super chanson!?”

C’est ce que je me suis dit au moins une dizaine de fois en écoutant la discographie d’Assaf Amdursky il y a 2 semaines.

Après 12 ans en Israël je me sens aujourd’hui très israélienne pour certains trucs (j’adore le houmous, les ougot shmarim et Asi Cohen), mais en ce qui concerne la musique je sais que je ne pourrai jamais maitriser le répertoire israélien comme une native. Je dirai même plus: je ne pourrai jamais aimer la musique israélienne comme une “vraie” Israélienne.

Que les Israéliens me pardonnent si je blasphème, mais la musique d’Arik Einstein ne me parle pas. C’est liée au fait que je n’ai pas grandi au son de ses chansons et que je n’ai pas de liens avec elles depuis le plus jeune âge. En tant qu’immigrante, je voudrais croire qu’on peut combler n’importe quel fossé culturel si on fait suffisamment d’efforts, mais ce n’est pas le cas.

A l’inverse, certains artistes israéliens ont immédiatement séduit mes oreilles, grâce à leur musique, leur voix, leur paroles ou la combinaison des trois. C’est le cas d’Assaf Amdursky, même si j’ai mis 12 ans pour faire le lien entre cet artiste si talentueux et les chansons que je prenais plaisir à écouter tout au début de mon Alyah.

La chanson “Eyfo at hayom” (“Qu’est-ce que tu deviens?”) parle de 2 personnes qui ont formé un couple et se recroisent des années plus tard. Et pour le coup quand on rencontre un ex, on se pose à soi-même une autre question: “Qu’est-ce que je suis devenu(e)?”. Est-ce que je suis passé(e) à autre chose depuis la fin de notre relation? Est-ce que je suis toujours coincé(e) dans les mêmes schémas?

Souvent on se demande si la personne en face peut voir où nous en sommes, mais la vraie liberté c’est quand on ne s’en soucie pas. On a souvent du mal à arriver à ce stade (surtout nous les femmes), et ça n’est pas pour rien que Samantha Jones de “Sex and The City” disait: “There’s always a contest with an ex, it’s called who will die miserable”. Et sachez que je ne me soucie pas de ce que vous pensez de cette référence ;-)

En plus de “Eyfo at hayom”, voici 5 classiques d’Assaf Amdursky à connaitre, que vous soyez Israélien de souche, nouvel/ancien immigrant ou juste citoyen du monde:

Ahava Chadasha (Un nouvel amour), Itzik, Chalom Kehe (Un rêve sombre), 15 Dakot (15 minutes), Rakevet Letzafon (Un train pour le nord)

Assaf a fêté son anniversaire ce mercredi, on lui souhaite mazal tov et une super année :)