My interview of Matisyahu

Matisyahu

לקראת היציאה של האלבום החדש וההופעה בפריז ב- 10 במרץ, מתיסיהו העניק ראיון בלעדי לאתר הצרפתי שבו אני כותבת על מוזיקה, ואני שאלתי את השאלות :) מ

לראיון בצרפתית: http://www.jewpop.com/music/matisyahu-linterview-exclusive/ 


גדלת במשפחה יהודית רקונסטרוקטיבית (זרם ביהדות המודרנית
ובגיל 19 הפכת להיות חב”דניק. לפני קצת יותר משנה, אתה מגלח את הזקן ומכריז ש- “אתה חוזר לעצמך”. מהם האלמנטים של החלק הראשון מהחיים שלך שאתה מרגיש שאתה חוזר אליהם, ומהם האלמנטים שהיום אתה כבר לא מתחבר אליהם? מ 

כשהפכתי להיות דתי אחת המטרות הייתה לשכוח את עצמי לטובת אלוהים. מסרתי את ההגיון ואת השיקול שלי לטובת רעיון “גבוה יותר”, שהיה היהדות האורתודוקסית. כשאני אומר שאני “חוזר לעצמי” זה אומר שאני חוזר להאמין בעצמי, לקבל החלטות עפ”י השיקול שלי. היהדות הגדירה חלק ממנו, אבל בסופו של דבר אקבל החלטות לגבי החיים שלי עפ”י מה שאני מאמין בו, לא עפ”י מה שהיהדות האורתודוקסית מגדירה לי כנכון. אני לא יכול לתת דוגמאות ספציפיות, כי דברים משתנים, כמו כל דבר שחי ביקום. בקיצור, מצאתי שוב את היכולת לחשוב בעצמי. מ

ביום שבו גילחת את הזקן כתבת בטוויטר “תתכוננו לשנה מדהימה מלאה במוזיקה של לידה מחדש“. במה אתה רואה את התהליך שעברת כלידה מחדש, ולא כמו התפתחות של הפרקטיקה של היהדות שלך? האם אתה מרגיש שמערכת היחסים שלך עם אלוהים השתנתה במהות או שפשוט החלטת לוותר על מספר סממנים חיצוניים? מ 

זה יכול להיות שניהם? כן, כל צעד קדימה הוא התפתחות. במקביל, לפעמים צריך לחזור אחורה כדי להתפתח. הרגשתי שזה סוג של לידה מחדש… והתפתחות. מערכת היחסים שלי עם אלוהים התפתחה והשתנתה, והיא ממשיכה לעשות את זה. אני מרגיש שהיא יותר עמוקה, יותר אמיתית. זה לא אומר שלא הייתי יכול להגיע לזה בתור חסיד עם כל התלבושת. אצלי זה פשוט קרה ככה. מ

האם יצא לך ליהנות שוב מהפריווילגיה של האנונימיות מאז שגילחת את הזקן? מ 

כן, זה נחמד. מ

במהלך תקופה הפסקת לקפוץ מהבמה אל הקהל ובסוף חזרת למנהג הזה. מה גרם לכך שאתה שוב קופץ היום? מה מביאה לך האינטרקציה הזאת עם הקהל והאם אתה חושב שזה סוג של סם? מ 

חזרתי לקפוץ לפני כמה שנים. החלטתי שזה בסדר, מצאתי סוג של פירצה. התחלתי ללחוץ ידיים לנשים או לחבק אותן. הגילוח היה השינוי הכי גלוי, אבל זה היה כבר שנים שהלכתי לכיוון הזה. בשבילי זה לא סם. אני יודע שהקהל מת על זה ושזה גורם לו לעוף. זה גם כיף. לפעמים אני לא יכול להחזיק את עצמי ואני קופץ. בעבר היה לי מאוד קשה להתחבר לקהל כשהייתי על הבמה. הייתי עוצם את העיניים המון. לפעמים יש זרקור שמסנוור אותך ואתה מרגיש כאילו אתה שר בתוך חור שחור, כאילו אין שום דבר בצד השני. לקפוץ מהבמה אל הקהל היה דרך לעקוף את זה. כמו שאומרים החב”דניקים, יש כאלו שעוברים מתחת לקיר או שעוקפים אותו, עדיף ישר לקפוץ מעל, או משהו כזה. בשנים האחרונות אני מנסה ליצור קשר עין וחיבור עם המעריצים במהלך ההופעה, לא רק לקפוץ עליהם (צוחק). מ מ

Matisyahu stage diving

ב- “King without a crown“, אתה מבקש את ביאת המשיח (“I want Moshiach now”), ואתה מזמין אנשים לבקש עזרה מאלוהים (“Ask Hashem for mercy and he’ll throw you a rope”). למרות האופי המאוד דתי של המילים שלך, הצלחת לגעת בקהל מאוד רחב, שכולל יהודים ולא יהודים, חילונים ודתים, אתאיסטים ואנשים מאמינים… איך אתה מסביר את ההצלחה האוניברסלית של השירים שלך, מלבד האיכות של המוזיקה? מ 

אני מאמין שאנשים מוצאים משהו במוזיקה שהם מתחברים אליו. זה יכול להיות רעיון כלשהו או אולי הם לא מרגישים שמטיפים להם או שמנסים לגייר אותם. הם מרגישים שאני פשוט בן אדם שמנסה להבין את החיים ולשיר מהנשמה, וזה מספיק. זה מעבר לזה. בסוף אני יודע שאני לא יודע. אני מקווה. אני מאמין. אני מנסה. אנשים מכבדים את זה. מ

האלבום החדש שלך הרבה יותר פופי מהקודמים, והוא מציין נקודת מפנה בסגנון המוזיקלי שלך, שהיה במקור הרבה יותר רגאיי והיפ הופ. האם העובדה שהסאונד שלך הפך להיות יותר מיינסטרימי היא תרגום מוזיקלי להתפתחות של היהדות שלך, שהפכה ליותר מתונה? מ 

קודם כל אני לא אוהב את המילה מתונה. זה נשמע עלוב. היהדות שלי בוערת. היא יותר עוצמתית מאי פעם. בנוסף באלבום הזה אני עושה ראפ ושר בפטואה (אנגלית ג’מייקנית) הרבה יותר מאשר בכל אלבום אחר שלי ובצורה הרבה יותר טובה. האלבום הזה הוא גם יותר פופ. אנשים נוטים להגיד שהוא זה או זה. אולי הוא גם וגם. ולסיום, אני לא מאמין שיש קשר בין המוזיקה וההתפתחות של היהדות שלי, למרות שאולי יש קשר ואני פשוט לא מודע לו. מ

איך אתה מנהל את האינטרקציה עם מעריצות? האם אתה עושה את זה בדרך שונה מאז שאתה כבר לא אורתודוקסי? האם אתה מרגיש שהקהל הנשי שומר באופן טבעי על איזשהו מרחק בינו לבינך? מ 

אני מנסה להתייחס לאנשים כאל בני אדם. כן יש פיתוי, ואני יכול להבין למה קבעו את הכללים האלו, אבל אני אוהב אנשים. אותם הכללים שאמורים למנוע ממך להתייחס לנשים כאובייקט יכולים למעשה להפוך אותן לאובייקט, למשהו שאתה מפחד ממנו. במקרה שלי זה לא עבד. מ 

מיהם המעריצים הצרפתים שלך, והאם יש לך קשר מיוחד איתם? האם יש משהו מיוחד בלהופיע בפריז? מ 

אני לא מכיר אותם. שנים לא הייתי בפריז, אז אני מאמין שתהיה לי תשובה בשבילך אחרי ההופעה. מ

A l’occasion de la sortie de son nouvel album « Spark Seeker » et de son concert parisien au Bataclan le 10 mars, Matisyahu a accordé une interview exclusive à Jewpop, et j’ai recueilli ses propos: b

http://www.jewpop.com/music/matisyahu-linterview-exclusive/ 

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s