What’s my name?

Snoop Lion

השבוע Snoop Dogg חגג יום הולדת 42 (ב- 20 לאוקטובר).

ההורים של הראפר לא רק נתנו לו את השם, אלא גם את הכינוי: כשהוא היה קטן הם חשבו שהוא דומה ל- Snoopy (הם כנראה לא היו ההורים הכי מפרגנים שיש), ועם הזמן הראפר החליט לאמץ את הכינוי Snoop Doggy Dogg. לאחרונה הוא עזב את עולם הכלבים, נכנס לכל הקטע של תרבות הראסטה, אימץ סגנון מוזיקלי רגאיי והוא הפך להיות Snoop Lion.

לי אין שום בעייה עם זה. אני אסביר.

אני מחבבת כלבים, אבל אני רואה כל כך הרבה הולכים על ארבע בתל אביב שאני כבר לא יודעת איך להתמודד עם כמות כזו. על פי עיתון הארץ, ב- 2010 העיר מנתה יותר חיות מחמד (כלבים וחתולים) מאשר ילדים מתחת לגיל 14, ובשנים האחרונות המגמה ממש לא התהפכה.

האמת היא שאין לי בעיה עם כלבים, אלא עם חלק מהאנשים שמחזיקים אותם. אלו שמתייחסים אליהם כאילו הם בני אדם ולא חיות מחמד. מגיעים למצב שבו כלבלב מקבל כיסא משלו בבית קפה. הוא מסתכל על העוגה שלך כי התמזל מזלך ואת יושבת בשולחן שלצידו. וכמובן הבעלים של הכלבלב-אדם חושבים שאין שום בעיה שהוא עושה לך עיניים, אולי אפילו תרצי לתת לו חתיכה (גדולה) מהעוגה שלך, אחרי הכל זה לא יזיק לגזרה שלך.

אם צרפתי (מצרפת) היה מסתכל על הסיטואציה, זה היה נראה לו הזוי לגמרי: כלבלב היה אמור להיות בגינה, כשהוא רץ בשמחה או משתין על עץ כלשהו, תוך מחשבה על צלחת מלאה בדוגלי שמחכה לו בבית. אבל בתל אביב הכלב הוא המלך החדש, וזה בסדר שהוא ערום.

אני בטח אקבל נזיפות בעקבות הפוסט הזה, או אאבד כמה קוראים שמתנדבים ב”תנו לחיות לחיות”, אבל אני מוכנה לקחת את הסיכון. זה המחיר שצריך לשלם בתור בלוגרית מיליטנטית. אחרי הכל, גם Snoop ספג ביקורות מאלו שחשבו ששינוי השם היה בסה”כ טריק שיווקי כדי למכור יותר תקליטים. אני יודעת, אין שום קשר בין שני המקרים אבל הייתי חייבת להזכיר שהפוסט מדבר על הראפר, כי קצת הלכנו לאיבוד עם כל הסיפור של הכלבים.

לאלבום האחרון של Snoop קוראים Reincarnated (הוא איש עמוק, מה חשבתם?), והוא הופק בין היתר ע”י Diplo ו- Major Lazer, עליהם דיברנו כאן וכאן. הקטעים האהובים עליי הם Rebel Way והשיר המעולה Lighers Up, שלא נמאס לי ממנו:

Cette semaine Snoop Dogg a fêté ses 42 ans (le 20 Octobre).

Pour la petite histoire, c’est les parents du rappeur qui sont à l’origine de son surnom. Ceux-ci trouvaient en effet que leur fils ressemblait à Snoopy (dans le genre “parents encourageants”, on a fait mieux). Avec le temps, le rappeur décida de se faire appeler “Snoop Doggy Dogg” et il a très récemment quitté le monde canin pour embrasser la culture rasta, adopter un style musical reggae et devenir “Snoop Lion”.

Personnellement ça ne me dérange pas. Je m’explique:

C’est sympa les chiens, mais il y en a tellement là où j’habite à Tel Aviv que je suis en passe de faire une overdose. Selon le quotidien Haaretz, en 2010 la métropole comptait plus de chiens et de chats (domestiques) que d’enfants de moins de 14 ans, et la tendance est loin de s’être inversée ces dernières années.

En fait je n’ai pas de problème avec les chiens, mais avec certains de leurs maîtres, qui se comportent avec eux comme s’il s’agissait de véritables personnes, et non pas des animaux domestiques. Du coup Médor est traité comme un enfant roi et il se retrouve assis sur sa propre chaise au café, en train de lorgner ton gâteau, parce que bien sur tu as eu la malchance d’être assis à la table d’à côté. Et évidemment la maîtresse de Médor estime que ce n’est pas grave que son fils te fasse les yeux doux, tu peux bien lui filer un (gros) bout de gâteau, ça ne ferait pas de mal à ta ligne après tout. Alors que Médor devrait être dans un jardin, en train de gambader gaiement ou de pisser sur un arbre, tout en fantasmant à la gamelle de Frolic qui l’attend dans le salon.

Bref, en France on aurait fusillé la maîtresse de Médor pour moins que ça, mais à Tel Aviv le chien est roi, comme le raconte aussi cet excellent article de Jewpop.

Je pense recevoir quelques amicales remontrances à la suite de ce post, voire même perdre quelques lecteurs amis des bêtes / dénués de sens de l’humour, mais je prends le risque. J’assume mes opinions en tant que blogueuse engagée. Snoop a bien absorbé les critiques de ceux qui pensaient que son changement de nom était un acte purement commercial pour vendre des disques. Oui je sais, ça n’a strictement rien à voir, mais il fallait bien que je rappelle d’une quelconque manière que ce post traitait à l’origine du rappeur, parce qu’on s’est un peu égaré quand même.

Le dernier album de Snoop s’intitule “Reincarnated” (ben oui c’est un mec profond, vous croyiez quoi?), et il a été produit en partie par Diplo et Major Lazer, dont on avait déjà parlé ici et . Mes 2 morceaux préférés sont “Rebel Way” et le topissime “Lighters up” dont je ne me lasse toujours pas:

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s